גז"ד למורשע בביצוע מעשה מגונה בנסיבות אינוס ומעשה מגונה בפומבי בבת חבריו בת ה-10 במהלך פסטיגל "סגול"

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן א' (להלן: "כתב האישום").

העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות לפי סע' 348(ב) בנסיבות האמורות בסע' 345(א)(ב)(1) + סע' 350 וסע' 349ב' לחוק העונשין התשל"ז-1977, דהיינו,  מעשה מגונה בנסיבות אינוס ומעשה מגונה בפומבי בנסיבות מחמירות.

הסדר הטיעון לא כלל הסדר לעניין העונש והצדדים הצהירו כי לעניין העונש "הטיעון יהא טיעון חופשי".

א.         עובדות כתב האישום:

כרקע לאמור בכתב האישום צויין כי מזה 5 שנים היה הנאשם חבר עם משפחתה של א.א. קטינה ילידת 01.12.98 (להלן: "המתלוננת") ונהג  להתרועע עימם.

ביום 23.10.08, שהתה המתלוננת יחד עם חברים בפסטיבל "סגול" בחוף דור (להלן: "הפסטיבל"). בסמוך לשעה 22.30, פגשה המתלוננת את הנאשם שוחחה עימו וביקשה שיאפשר לה להתקשר לאמה מהטלפון הנייד שלו.

הנאשם אמר למתלוננת כי בטלפון הנייד אין קליטה, והוביל אותה למקום מרוחק יותר, שם איפשר לה לשוחח עם אמה בפלאפון שלו.

על פי האמור בכתב האישום:

"משסיימה המתלוננת את השיחה, תפס הנאשם את ידה של המתלוננת, הוביל אותה הצידה, והחל מספר לה על פנטזיה שהיתה לו, לדבריו, שבה היו מחובקים. הנאשם תפס את ידיה של המתלוננת כאשר היא עומדת מאחוריו, והניחם מעל בגדיו, באזור איבר מינו, ללא הסכמתה. המתלוננת ניסתה לחמוק מהנאשם והזיזה את ידיה אולם הנאשם תפס אותה שנית והניח אותם שוב על הבגדים כל זאת לשם גירויו וסיפוקו המיני".

בהמשך הדברים:

"הוציא הנאשם את איבר מינו מתוך מכנסיו, הניח את ידיה של המתלוננת ללא הסכמתה, על איבר מינו, הקיף את אצבעותיה באמצעות ידיו מסביב לאיבר מינו והוביל את ידיה בתנועות אוננות תוך שהוא אומר לה להמשיך. כל זאת עשה לשם גירויו וסיפוקו המיני".

עוד צויין בכתב האישום, כי משהבחין  הנאשם שהמתלוננת עדיין מתנגדת, עזב את ידיה, הסתובב לעברה ואמר לה להסתכל תוך שהוא ממשיך לאונן. בשלב זה, הצליחה המתלוננת לבעוט ברגלו, וברחה מהמקום.

ב.         תסקיר שירות המבחן:

בתסקיר שירות המבחן מיום 27.01.09 נסקרו מכלול נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, היותו כבן 55 גרוש פעמיים ואב ל- 3 ילדים, שלאחרונה עסק כמדריך בדיור מוגן השייך למשרד הביטחון.

הנאשם הודה גם בפני קצין המבחן במעשים המיוחסים לו וסיפר על הקשר החברי עם הורי המתלוננת במסגרת בילויים משותפים, בעיקר בים. לדבריו, "במשך שנתיים חלם על הילדה (המתלוננת) שהם קרובים ומבלים יחד כזוג וניסה לדחוק פנטזיה קבועה זו ונמנע מלספר עליה לאחרים".

באשר למה שהתרחש ביום האירוע, סיפר כי למעשה כיום הוא מבין שפעל למימוש פנטזיה זו וכי הוא "מעריך את מעשיו כחמורים", ביטא חרטה על מעשיו, חשש שמא יחזור על המעשים בעתיד ללא שליטה על עצמו, הביע הבנה כי המתלוננת עברה טראומה וכי הוא מקווה שלא ישארו לה משקעים לאורך זמן.

קצינת המבחן קבעה בתסקירה כי ניתן לזהות במקרה זה "אלמנטים של תכנון וכוונה", כהגדרתה, וזאת לנוכח העובדה כי הנאשם בחר סיטואציה שהמתלוננת תימצא עימו לבדה, במקום חשוך, וביצע את המיוחס לו למרות הסיכונים באותה סיטואציה, דבר המצביע על קשייו להשתלט על ייצרו וכי ראה במתלוננת פרטנר שוויוני למימוש צרכיו המיניים, תוך התעלמות מפער הגילאים ביניהם (קרוב ל- 45 שנים).

עוד הוסיפה קצינת המבחן כי ניתן ללמוד מעובדות כתב האישום כי התנהגותו המינית של הנאשם כללה שימוש בכוח, נמשכה למרות ביטויי המצוקה של המתלוננת וכי מהתייחסותו לביצוע העבירות בלטו  שינויי חשיבה, שהינם אופייניים לעברייני מין אשר מאפשרים להם לבצע את המעשים בלא שיחושו רגשי אשמה בעת ביצועם.

בסיום תסקירה ציינה קצינת המבחן את העובדה כי כיום הנאשם בוש במעשיו, גילה רגשות אמפטיה לקורבן, מצוקה ממצבו ובעיה בהתנהגותו ומעוניין להשתלב במערך טיפולי, משקלול הנתונים שבידה, ציינה את התרשמותה כי קיימת סבירות להישנות מעשים דומים בעתיד.